#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי:<br>1. תפילת השחר?<br>2. תפילת המנחה?<br>3. תפילת הערב?<br>4. של מוספים?	"1. ת""ק - עד חצות. ר' יהודה - עד ד' שעות. טעם רבי יהודה - מדברי תורה למד, א. שתני רבי ישמעאל ""וחם השמש ונמס"", בארבע שעות, אתה אומר בארבע שעות או אינו אלא בשש שעות, כשהוא אומר ""כחום היום"" הרי שש אמור [- רבי תנחומא מהו כחום היום בשעה שאין צל לכל ברייה], הא מה אני מקיים ""וחם השמש ונמס"" בד' שעות. ב. ""בבוקר בבוקר"", מה בבוקר שנאמר להלן בארבע שעות אף בבוקר שנאמר כאן בד' שעות. בארבע שעין השמש חם והצל קריר, בשית שעין השמש חם והצל גם חם.<br>2. ת""ק - עד הערב. ר' יהודה - עד פלג המנחה. <br>3. אין לה קבע.<br>4. כל היום."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/תפלת השחר/דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הלכות תפילה:<br>1. כתיב ""לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"", מה הכוונה ""עבודה בלב""?<br>2. יכול יהא מתפלל שלשתן כאחת?<br>3. יכול יהא מתפלל לכל רוח שירצה?<br>4. יכול יהא מתפלל שלשתן בכל שעה שירצה?<br>5. יכול יהא מגביה קולו ומתפלל?<br>6. מה לומדים מחנה, א. וחנה היא מדברת על לבה. ב. רק שפתיה נעות. ג. וקולה לא ישמע. ד. ויחשבה עלי לשיכורה?<br>7. איך כורעים?"	"1. וכי יש עבודה בלב, וזו תפילה וכן הוא אומר ""א-להך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישזבינך"", וכי יש פולחן בבבל, וזו תפילה.<br>2. פירש בדניאל ""וזמנין תלתא ביומא הוא ברך על ברכוהי"" וגו'.<br>3. ת""ל ""וכוין פתיחין ליה בעליתה נגד ירושלם"", יכול משבאו לגולה כן ת""ל ""כל קבל דהוה עביד מן קדמת דנא"".<br>4. כבר פירש דוד ""ערב ובוקר וצהרים וגו'.<br>5. פירש בחנה ""וחנה היא מדברת על לבה"", יכול יהא מהרהר בלב ת""ל ""רק שפתיה נעות"" הא כיצד מרחיש בשפתותיו. חולקים - ר' אבא בר זבדי התפלל בקול. רבי יונה - בבית הכנסת התפלל בלחש, בבית התפלל בקול עד שלמדו ממו בני ביתו איך להתפלל. <br>6. רבי יוסי בר חנינא - א. מכאן שהתפילה צריכה כוונה. ב. מכאן שהוא צריך להרחיש בשפתותיו. ג. מכאן שלא יגביה אדם את קולו ויתפלל. ד. מכאן שהשיכור אסור להתפלל.<br>7. חנן בר אבא שראה שכך עושה רב, וכשאמר זאת לשמואל קם ונשק על פיו - ברוך אתה - שוחה, בא להזכיר את השם - זוקף. שמואל מוסיף טעם - ""ה' זוקף כפופים"". וזה שכתוב ""מפני שמי ניחת הוא"", כיון שלא כתוב ""בשמי ניחת הוא"" הכוונה שעד שלא הזכיר את ה' כבר כרע."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/תפלת השחר/דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מהיכן למדו ג' תפילות (רבי שמואל בר נחמני, ריב""ל, רבנן)? <br>2. מה יאמר בג' זמנים אלו?"	"1. רבי שמואל בר נחמני - כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות. ריב""ל - תפילות מאבות למדום, תפילת השחר - מאברהם אבינו ""וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה'"", ואין עמידה אלא תפילה, ככתוב ""ויעמוד פינחס ויפלל"". תפילת המנחה - מיצחק אבינו ""ויצא יצחק לשוח בשדה"", ואין שיחה אלא תפילה, ככתוב ""תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו"" תפילת הערב - מיעקב אבינו ""ויפגע במקום וילן שם"", ואין פגיעה אלא תפילה ככתוב ""יפגעו נא בה' צב-אות"" ואומר ""אל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בי"". רבנן - תפילות מתמידין גמרו, תפלת השחר - מתמיד של שחר ""את הכבש אחד תעשה בבוקר"". תפילת המנחה - מתמיד של בין הערבים ""ואת הכבש השני תעשה בין הערבים"". תפילת הערב - לא מצאו במה לתלותה ושנו אותה סתם, ולכן אמרו תפילת הערב אין לה קבע. רבי תנחומא - קבעו אותה כנגד איכול איברים ופדרים שהיו מתאכלין על גבי המזבח כל הלילה. ושל מוספין כל היום.<br>2. רבי שמואל בר נחמני - בשחר - צריך לאדם לומר ""מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מאפילה לאורה"". במנחה - צריך אדם לומר ""מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי כשם שזכיתני לראות החמה במזרח כך זכיתי לראות במערב"". בערב - צריך לומר ""יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי כשם שהייתי באפילה והוצאתני לאורה כך תוציאני מאפילה לאורה""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/תפלת השחר/דף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)		"ר' יסא מצלי בתלת שעין ר' חייא בר ווא מצלי בתלת שעין ר' ברכיה חמוניה קרי קרית שמע ומצלי בתר תלת שעין והא תנינן הקורא מיכן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה נימר כבר קיבל מלכות שמים בעונתה אי מעדות למד ר' יודה דמר ר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי בימי מלכות יון היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להן שני טליים פעם אחת שילשלו להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להן שני גדיים באותה שעה האיר הקדוש ברוך הוא עיניהם ומצאו שני טליים מבוקרים בלישכת הטלאים על אותה שעה העיד ר' יודה בר בבא על תמיד של שחר שקרב בארבע שעות א""ר לוי אף בימי מלכות רשעה הזאת היו משלשלין להן שתי קופות של זהב והיו מעלין להם שני כבשים ובסוף שלשלו להן ב' קופות של זהב והעלו להם שני חזירים לא הספיקו להגיע לחצי חומה עד שנעץ החזיר בחומה ונזדעזעה החומה וקפץ מ' פרסה מארץ ישראל באותה שעה גרמו העונות ובטל התמיד וחרב הבית מ""ט דרבנן שנים ליום חלוק את היום טעמא דר""י שנים ליום חובה ליום שנים ליום שני פרקליטין ליום שנים ליום שתהא שחיטתן לשם היום שנים ליום שתהא שחיטתן כנגד היום הדא היא דתנינן תמן תמיד של שחר היה נשחט על קרן מערבית צפונית על טבעת שניה כנגד היום ושל בין הערבים היה נשחט על קרן צפונית מזרחית על טבעת שניה כנגד היום והוא שיהא יודע איזה מהן נשחט שחרית ואיזה מהן נשחט ערבית."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/תפלת השחר/דף מג		
